האטה. לפי המילון זאת הקטנת מהירות.
בשנים האחרונות קמה תנועת ההאטה – שמבקשת להביא להאטה בקצה החיים בעולם המערבי.
מסתבר שאני מאיטה כבר שנים.
"את חיה טוב"
זה משפט שאני שומעת הרבה.
ואני לא שומעת אותו בגלל שקניתי רכב חדש או טבעת יהלום,
את המשפט הזה אני שומעת כשאני אומרת שאני מוצאת ומפנה זמן לדאוג לעצמי
למסאג', לרפלקסולגיה, ללכת לים, לארוחת בוקר זוגית ביום שישי.
בזמן שכולם במרוץ היומיומי של החיים, וגם אני.
העבודה, הלקוחות, הואטסאפ, הכביסות, הרצון להיות מושלמת
או לפחות לנסות.
אני מוצאת לפחות פעם ביום לעשות משהו בשביל עצמי. ואתם?
אני שמה לי מוזיקה אהובה וקצת רוקדת בסלון (בלי שאף אחד יראה)
אני צועדת שעה ומקשיבה לפודקאסטים שמעניינים וגם מצחיקים אותי (היי טל ואביעד)
אני עולה למרפסת לנשום קצת אוויר ומסתכלת על השמיים (אפילו רק לדקה)
אני הולכת לארוחת בוקר עם מון אמור כל יום שישי (זה דייט קבוע)
אני הולכת לטיפולי רפלקסולוגיה ומסאג' (בלי תירוצי יום הולדת)
זה לא בכוונה. ואולי כן.
זה כבר מזמן הפך לדרך חיים.
לא לחכות שיהיה זמן, לא לחכות לסיבה
לפנות זמן לעצמי.
אגואיסטי? יש מי שיגיד…
יקר? לא… מדיטציה, מוזיקה, שמיים
אין לי זמן? אין כזה דבר. הכל עניין של סדרי עדיפויות.
וגם כוונה.
מחשבה מסודרת ובעיקר החלטה.
הפוסט מאיטה בעיר #2 הוא חלק מסדרת פוסטים:
הפוסט הראשון: מאיטה בעיר # ההתחלה
תגובה אחת
מדוייק